



תמיד תרימו את הראש
ולא את הידיים
12.4.2004-7.10.2023
עדן אלון לוי
מלאכית גיבורה שהצילה רבים בנופלה. בליבנו לנצח


ממחברת הפיקוד של עדן
למה אני רוצה להיות מפקדת - להשפיע על אנשים, להעביר את הערכים שאני מאמינה בהם, לבנות את החיילים ולהיות שם בשבילם, לעשות עבורם את חוויית השירות הצבאי כמה שיותר משמעותית. איך אני אהיה משמעותית לחיילים שלי - לדאוג לכל מה שהם צריכים, לא להתעלם מהבקשות שלהם, לראות כל חייל כבן אדם קודם כל, לעשות כל מה שאני יכולה בשבילם ולהילחם עליהם, לא משנה מה. לנסות למקצע ולהביא אותם להישגים הכי טובים של עצמם ובשבילם. תכונות שאני מעריכה - אמינות, דאגה לאחר, חריצות. תכונות שאני לא מעריכה - אגואיסטיות, דורסנות, חוסר אכפתיות. אמא כמודל פיקודי - דואגת לכולם, מאד מקצועית, לא מתעלמת מאף אחד, דואגת להביא תוצאות טובות ושהפקודים יממשו את מירב הפוטנציאל שלהם. ממה אני מפחדת בפיקוד - לא להיות מספיק טובה ומקצועי בשביל החיילים שלי, שלא אצליח לדאוג לכל מה שהם צריכים, שאעשה טעויות שלא אצליח לתקן. איך אתגבר על הפחד - אתן מעצמי כל מה שאני יכולה והכי טובה בשבילם, אשתדל להיות שם בשביל כל חייל לכל שמה שהוא צריך. המטרות שלי בתור מפקדת - שהחיילים שלי יהיו שמחים ויהנו מהחוויה, שיהיו מקצועיים ולא יוותרו לעצמם, שיביאו את עצמם לקצה, שיהיו שם אחד בשביל השני. אני מאמין - אני מאמינה שכל אחד הגיע לפה מסיבה מסוימת וזה אומר הרבה על כל מי שנמצא כאן. אני מאמינה גם שלאורך כל הדרך הזאת חשוב להיות מי שאתה ולא לנסות להיות מישהו אחר, לתת הכל בכל דבר שאתה עושה ובכל יום לשאוף להשתפר וללמוד. תיאום ציפיות - חשוב לקחת הכל בפרופורציה, לעבור את המסלול על הצד הטוב ביותר ולהנות ממנו יחד. מצפה שתהיו איתי במסע הזה, תגדילו ראש ותהיו שם אחד בשביל השני כשקשה. ערכים מובילים - כבוד, רעות, מקצועיות, אמינות.








7/10/23
סיפורה של עדן
עדן היתה ילדה יפה, רגישה, צנוע אוהבת ים , ספורט, ריקוד ושירה. בדרכה המיוחדת הנחושה והמלווה תמיד בחיוך ושמחת חיים סוחפת הציבה לעצמה אתגרים וכבשה עוד ועוד יעדים. בסוף אוקטובר היתה אמורה לצאת לגיבוש טיס לאחר שעברה בהצלחה את כל המיונים, ובמקביל היתה מיועדת לקורס קצינים. חבריה ופקודיה מתארים חברת נפש, מנהיגה עוצמתית ורגישה, נעימה, אהובה, מפקדת מרשימה. עדן שירתה כלוחמת, מ”כית טירונים בבסיס בא”ח זיקים. ב 7.10 עם תחילת ההתקפה עדן וחבריה לסגל שלחו את עשרות הטירונים ששהו בבסיס למיגוניות והם עצמם החלו בלחימה עיקשת בעמדות השמירה בבסיס. לאחר קרב הרואי ממושך ובלתי נתפס, עם נשק קל ותחמושת מועטה מול מתקפת מחבלים רחבת היקף מלווה באמל”ח כבד, עדן וחבריה נהרגו. בלחימתם ובמותם מנעו כיבוש, ביזה ומעשי זוועה בבסיסם והצילו למעלה ממאה איש ששהו בו באותו בוקר ארור. הגבורה שלהם, הרעות, הנחישות להגן על חבריהם, פקודיהם, עמם ומולדתם, מעצימה ומרגשת.
כתבות וראיונות

משפחה וחברים כותבים על עדן
עדן ילדה אהובה שלנו, הגיע עוד יום שישי והתחושה שפספסנו משהו לא עוזבת, ואז אנחנו מבינים שמחכים לשיחת הטלפון שאת בדרך הביתה ומאיפה לאסוף אותך. מיד לאחר מכן מגיעה שוב ההבנה הנוראית שיותר לא תשובי הביתה, ילדה שלנו. הרבה דובר בשבועות שעברו על נפילתך, גבורתך, אומץ ליבך ואיך שאת, חברייך וחברותייך לסגל, מנעתם בגופכם את כיבוש הבסיס והצלתם מעל 100 טירונים ואנשי מנהלה. משפחתך חובבת הפרטיות מצאה את עצמה מתראיינת ומצטלמת וסיפור האומץ והגבורה שלך הופץ בארץ ובעולם. השארת מורשת, דרך ואמונה, ורבים ממשיכים כעת את דרכך בלחימה עיקשת. הלוואי שיחזרו כולם בשלום הביתה. 19 וחצי שנים זכינו לחיות במחיצתך. אנחנו מתגעגעים לצניעותך, ליופייך, לצחוקך המתגלגל, לחיבוק האוהב שלך ולאור שהבאת הביתה בכל פעם שנכנסת אליו. חוששים לשמוע את הפלייליסט שהכנת לנו, עם שירים בכל השפות שהיית מוצאת במיוחד בשבילנו. כל תו שם מזכיר לנו אותך, מלאכית שלנו. את, אחייך ואחיותייך הם היסודות והעמודים שמחזיקים את המשפחה הזו. עם לכתך איבדנו חלק מגופינו אך אנחנו מבטיחים לך שנמשיך קדימה כי אנחנו משפחה של לוחמים ולוחמות שמאמינים במשפחה, במדינה ובצדקת דרכנו. למלאכים שלמעלה אנחנו אומרים: לביאה, לוחמת, גיבורה, מיוחדת ונדירה, בדרכה אליכם. היא אוהבת לרקוד, לשיר, להיות מאוכל טוב ואחרי תשע בערב היא נוטה להשתטות ולהשתולל. זאת עדן, הבת של ענבר ואשר ואחותם של רועי, נופר, שני ותמיר. חבקו אותה חזק ושימרו עליה בשבילנו. באהבה עצומה וגעגועים אין קץ. אבא ואמא.



הריקוד של עדן






אלבום תמונות





רגעים בלתי נשכחים

מנציחים את עדן





























































































