הורים

עדן ילדה אהובה שלנו,

הגיע עוד יום שישי והתחושה שפספסנו משהו לא עוזבת, ואז אנחנו מבינים שמחכים לשיחת הטלפון שאת בדרך הביתה ומאיפה לאסוף אותך. מיד לאחר מכן מגיעה שוב ההבנה הנוראית שיותר לא תשובי הביתה, ילדה שלנו.

הרבה דובר בשבועות שעברו על נפילתך, גבורתך, אומץ ליבך ואיך שאת, חברייך וחברותייך לסגל, מנעתם בגופכם את כיבוש הבסיס והצלתם מעל 100 טירונים ואנשי מנהלה. משפחתך חובבת הפרטיות מצאה את עצמה מתראיינת ומצטלמת וסיפור האומץ והגבורה שלך הופץ בארץ ובעולם. השארת מורשת, דרך ואמונה, ורבים ממשיכים כעת את דרכך בלחימה עיקשת. הלוואי שיחזרו כולם בשלום הביתה.

19 וחצי שנים זכינו לחיות במחיצתך.

אנחנו מתגעגעים לצניעותך, ליופייך, לצחוקך המתגלגל, לחיבוק האוהב שלך ולאור שהבאת הביתה בכל פעם שנכנסת אליו.

חוששים לשמוע את הפלייליסט שהכנת לנו, עם שירים בכל השפות שהיית מוצאת במיוחד בשבילנו. כל תו שם מזכיר לנו אותך, מלאכית שלנו.

את, אחייך ואחיותייך הם היסודות והעמודים שמחזיקים את המשפחה הזו. עם לכתך איבדנו חלק מגופינו אך אנחנו מבטיחים לך שנמשיך קדימה כי אנחנו משפחה של לוחמים ולוחמות שמאמינים במשפחה, במדינה ובצדקת דרכנו.

למלאכים שלמעלה אנחנו אומרים: לביאה, לוחמת, גיבורה, מיוחדת ונדירה, בדרכה אליכם. היא אוהבת לרקוד, לשיר, להיות מאוכל טוב ואחרי תשע בערב היא נוטה להשתטות ולהשתולל.

זאת עדן, הבת של ענבר ואשר ואחותם של רועי, נופר, שני ותמיר.

חבקו אותה חזק ושימרו עליה בשבילנו.

באהבה עצומה וגעגועים אין קץ.

אבא ואמא.